פסח 2024

ליל הסדר, שנציין מחר, הוא חריג ושונה.

התלבטתי ארוכות האם נכון בכלל לציין אותו השנה, האם זה מתאים ?

אחרי ששמעתי הורה של חטוף בעניין, הבנתי שאנחנו חייבים לערוך את הסדר ושזאת הזדמנות להזכיר לעצמנו למה התהפכו לכולנו פה החיים, למה אנחנו מקריבים, למה אנחנו נלחמים, למה חלקינו במילואים כבר כמעט 200 ימים.

אנו חוגגים את הפסח כדי להזכיר לעצמנו שלפני מעל 3000 שנה אומה של עבדים יצאה מהחושך לאור.

ב- 7 באוקטובר, שוב כמה בני בליעל ניסו לקום עלינו לכלותינו, ניסו להביא עלינו את החושך.

באותו יום, כולנו התגייסנו (מי שיכל התגייס להילחם ומי שלא אז מצא את הדרך להתנדב ולהתגייס לתמוך), כולנו התאחדנו וכולנו יצאנו למאבק למען האור ואנחנו מחויבים למאבק הזה עד שאחרון החטופים יראה שוב את האור.

בפסח הזה, נשאיר כיסא ריק עטוף בסרט צהוב כדי להזכיר לכולנו שיש 133 חטופים שם בחושך בעזה וכל עוד הם שם אנחנו חייבים להמשיך להילחם על האור.

בפסח הזה, נשאיר עוד כסא ריק, עטוף בסרט אדום, כדי להזכיר לנו את הבנים והבנות שנתנו את חייהם במלחמה הזאת על האור ושבזכותם אנחנו יכולים לשבת סביב שולחן הפסח.

כשבוע אחרי פסח אנחנו מציינים את יום השואה. כמו לפני 3000 שנה שאומה קטנה של עבדים, שברה קונספציה ויצאה מעבדות לחרות והביאה לעולם את 10 הדיברות שהם ״מהפכת המוסר״, כך גם אחרי השואה, 3 שנים אחרי שניסו להשמידנו, הקמנו מדינה, חזקה ומשגשגת, אי ירוק בשכונה מדברית.

מה שקרה לנו בשנה האחרונה הוא תזכורת לכך שאנחנו חייבים לשבור עוד קונספציה שהשתרשה לנו פה בשנים האחרונות, שאנחנו חייבים להתפקח ולהבין שאנחנו לא יכולים להמשיך לחיות פה במחנות, בשבטים, בנפרדות. שאנחנו לא יכולים להמשיך לחיות פה ברדידות מוסרית ולבוז למי שמכבד את ערכי היסוד שנגעו לנושאים של בין אדם לחברו ב-10 הדיברות, ולקדש את מי שמנציח ערכים כמו כבוד, כסף וכח.

ושרק באחדותנו ורק בחזרתנו לערכי המוסר שייצרנו לפני 3000 שנה, רק כך נוכל לגרש את החושך ולהביא אור.

אני מאחל לנו בחג החרות הזה, שנצליח לייצר לעצמנו חרות מהאוטומטים שמפעילים אותנו, שנצליח לעצור ולהרהר, לחשוב ולשאול מה זה ה״אור״ בראייתנו ואיך נוכל להחזירו לחיינו.

ואני מאחל לכולנו שנצליח להביא את כל החטופים הביתה במהרה.